אודות

סבא גבריאל נפטר בינואר 2011, בקיבוץ דורות שבנגב המערבי.
הביקורים אצל סבא, היו חלק מילדותי וכך גם שתי התמונות שעמדו תמיד באותו מקום על המדף בכוננית שבדירתו- למדתי על החסר מהן ומהטקס שהתקיים בקיבוץ ביום הזיכרון מידי שנה ובו הוזכר עוזי היינברג, אחיה של אמי ושל דודי גדעון.
עם השנים חיברתי מעט פרטים- רובם קשורים לנסיבות היעדרותו – השירות הקצר בסיירת הצנחנים, עד ליום שבו התהפך הזחל"ם ועוזי נהרג.
מלאכת פינוי הדירה של סבא בקיבוץ חשפה בפני את אוסף הפילמים הענק שהיה מסודר ושמור במגירה. באותה תקופה, המצלמה כבר הייתה חלק מחיי ואותם פילמים שאמא שלי ארזה ושמרה בביתנו , חזרו ועלו בי לא פעם.
למדתי על עוזי דרך העניין המשותף- שמעתי על הנער שקיבל מצלמה לבר המצווה בשנת 1961 ואיך הפכה למרכז עולמו בחייו הקצרים שנגדעו ב- 27.8.68 – מה כבר אפשר להספיק?
מיד כשנפתחה בפני האפשרות , במסגרת לימודי הצילום שלי – הדפסתי מדי פעם תמונה מאותם פילמים ובכל פעם זה עורר בי סקרנות לעוד…גם השמחה של אימא שלי, שקיבלה כל תמונה בהתלהבות , עודדה אותי להמשיך.
אימא שלי הייתה בת 9 כשאחיה נהרג והותיר בה כאב גדול ומעט מאוד דמות אח אמיתית. התמונות הולידו סיפורים שחלקם שמעתי בפעם הראשונה, אבל מעבר לכך, למדתי על אותה דמות שנשקפה כל השנים מהתמונות על המדף. למדתי איך עוזי הסתכל וראה את העולם , ואיך האנשים שצילם נענו לו… הרצון שלי הוא שהתמונות האלו ייחשפו ויפגשו את אותם נערים ונערות שבגרו, את אנשי הקיבוץ שהיה ביתו האהוב, את החברים שאותם הדריך בקן בחדרה, במסגרת שנת השירות לפני הצבא, ואת כל מי שמוצא בהם עניין – ויזכירו לכל אחד מהם משהו מאותו עוזי.

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *